יש החלטות מתבקשות יש מאולצות ויש סתמיות
ובתוכם הם הרת גורל שלעיני הזמן אנו חסרי אונים
מנסה להבין מה מניע אותנו להחליט והכיצד כך הדבר
מי מאתנו לקח אחריות לגורלו עקב נסיבות מושפעות
וחשב אחרת חשב שעדיף כך ללכת אל הבלתי נודע
מאשר הנודע הזה שהוא בלתי נסבל מהנסיבות שלכל
אחד יש את הסיבה לשמה הוא היום במקום כזה או אחר
מכל מקום המקום שונה הנוף שונה  הראיה שונה.
לטוב או לרע אנו רוצים את השינוי.
אנו מפרקים מדפדפים מעלעלים מנסים לנקות שנים
של עולם שבנינו נדבך על נדבך מגדל החלומות שלרגע
הוא בעצם אשליה של ילדי החול בחוף הים שקרס

מי פרק מי עזב מי נעזב מי בדד מי נדד מי הוא האיש
שהלך בעצת החושים בעצת המשפחה החברים או סתם
לחפש תשוקה לחפש את האחר
את חשבון הנפש אנו עתים משלמים ברבית דרבית
עתים זוכים עתים סתם יום של חול עתים כמוני שכותב
על תחושותיי הבלתי נגמרות הבלתי פתורות הבלתי
הגיוניות אך הם אני ולעולם אין לי סיבה שתשקף מציאות
הגיונית בהגיונית.

כי אחרת לא הייתי כותב פה .פה המקום שאנו מחפשים אהבה האם
מצאנו האם התאמצנו האם בכלל רצינו האם אנו רוצים מושלמות
לאי מושלמות שלנו מי אנחנו בכלל אנו מכירים מספיק את עצמנו
כדי למסור את חיינו שוב למזבח אהבה שאנו נשרפים פעם אחר פעם
האם אנחנו העוקד או הנעקד .כן כמובן את מי שואלים זו השאלה

האם חשבתם שלי יש פתרונות או למישהו פתרון קסם כזה שיעשה
אותנו מאושרים אז אתם טועים.
הפתרון הוא האושר במקבלות שלעתים אנו חשים בני הטיפשעשרה
ואיננו מוכנים להבין שאנו מצבור של חויות מטענים שהם בעצם
הצידה אנו מנחים על המזבח בבוא העת

אז איזה אהבה היא.
אם רק נשכיל להבין
את הילד שבונה הרמון מחול
נבין את שאהבה היא בעצם
כמגדל החלומות של הילד מהחול

עד אז נמשיך למנות את ההשיגים
את הילדים הנכדים החברים ואת המסביב
נתענג בהם וכל השאר על הפטה. אזהו שלא

אנחנו רוצים אנו כמיהם עורגים מתים מתעלפים
בכל מאודנו
אשר האיש שהלך בעצת.......

ואם כבר הלכתם תהנו מההליכה היום זה באופנה
מי שהולך לו והדרכים הם בלתי נגמרים כפתרונות
התעלומה שאנו פה נקודה סוף

נכתב על ידי יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 14/05/2012
(סיפור זה נצפה 3,332 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]