האם מישהו בגלאים שלי בילדות בסמטאות
בשכונות בפשטות של האבן הקיר הבית
מיטת ברזל של הסוכנות הפשפישים שדגרו
במזרון המטבח המשותך המקלחת בתןך
גיגית החצר המשותפת השכנים בתוך התחת
של השני השלישי והרביעי זה מצד ימין שמאל
למעלה בתוך גזוזטרה עוד כמה משפחות
החורף הגשמים שנקשו על הפחים שעטפו
את הבתים משהו שם בילדות הזו שלי
המשחקים הבריחה מבית הספר לגן סאקר
לשחק כדור רגל הבריחה  באין גרוש באין
מאומה מעבר למשחקים הפשוטים והבנות
עם החבל והבנים עם הגולות תופסת מי יוצא שלוש
אדום שחור לבן

זוכרים את הגרוש את הלירה מנייר את
המוכר עם הגיגית על הראש שיהיה עובר
בשכונות ובשכונה שלי בנחלאות היה מוכר
בחורף תפוח מצופה סוכריה וחנוכה סופגניה
תורמוסים גרגירים של חומוס משהו שם
היה חם כמיהתי וחזק לגרוש שהיה שווה
היה ערך ולמי שלא היה את הגרוש והיו
כאלה הרבה כמוני למשל שהיינו חולמים
כדי לקבל אז היינו נאלצים לקנות אחד למען
עוד עשרים אחרים תן לי ביס תן לי ביס כאילו
מי שקנה את הסוכריה היה מליונר היה כיף
כזה התמוגגות מהסוכריה הסופגניה וכל השאר

אבל מה החגים ראש השנה ופסח היו החגים
שחודש מראש חשנו את האוויר המתקרב
כמו הסתיו לחורף והאביב לקיץ כדי לקבל את
החגים היינו מתחילים בהכנות כמו בראש השנה
לקנות גוליות ברכות לראש השנה עם השופר הכותל
היונה עם הזית.
והמסע לקנות בגדים חדשים לחג שהיה עבורנו מסע
של אושר כי רק פעמיים בשנה קנו לנו בגדים חדשים
היינו עולים לשוק מחנה יהודה היו איזה כמה חניות
פשוטות בגדים מיוחדים לחגים הצמאון הזה ללבוש בגד
חדש היה בו משהו תשוקתי משהו מיוחד. וחלילה שנלבש
את הבגד לפני ערב חג.
וכך היינו בערב חג יוצאים לבושים בבגד החדש היה בו משהו
מיוחד של ילד צמא ילד משתוקק והארה הזו שעטפה כל ילד
במלבושו גרמה לנו אושר רגעי בהעדר כל השנה למשהו הזה
החדש היפה.

והרדיו הגדול למי שהיה לו יכולת כלכלית לקנות ומי שלא
היה משהו קטן טרנזיזטור
ומהרדיו הגדול שמענו אצל השכנים שהיה להם יכולת מוסיקה
ואצלנו הסתפקנו ברשת א או בית
זוכרני כל בוקר את ההתעמלות הבקר של השדר המיוחד הזה
והמוסיקה העברית אורה ולהקות הצבאיות רוחמה רז שושנה ויפה
וקצת יותר מאוחר היה מבט ספורט במוצאי השבת ושוב לא לכולם
היה טלוויזיה אז היה לנו שכן עשיר שתמיד היה לו את כל המכשירים
האלה שלנו לא היה והיינו נאלצים לצפות מאחורי החלון ומי שהיה קרוב
אליו היה בתוך הבית כן גם היה לו אוטו ורק לו היה . כי בשכונה היו סוסים ועגלות
ואת מוכר הקרח והחלב וכל אלה הם הילדות שנתנה לי ערך ואהבה לגרוש ולוזלת

סיפור קטן על משהו גדול משהו שעצב לי את האישיות בסיפור הבא

סיפור על האוכל שלא היה..............רבע ביצה ועוף רק לשבת
בסיפור הבא באהבה לרגעים האלה כמו באהבה לאהובה שהלכה
עם הזמן כמו הזמנים ההם היפים והמחשלים ובסופו אנו רק בהמשך
לחיים למדים לשרוד ומי שחווה חיים כאלה לבטח ישרוד את העתיד
ככל שיהיה..............
נשתמע ל............

נכתב על ידי יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 17/07/2012
(סיפור זה נצפה 3,253 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]