אני כותב לך

אלפי מילים זועקות מהלב הם נחצבות
ואת חירשת

בתוכי הם כה מופשטות כמו הים הכחול
למה העולם שותק ואני מתפוצץ לתשוקתך
למה את מתעלמת מהנרקיס הבוקע מההדמה
מהתשוקה הבוערת מהמילים הנכתבות 
רוקם מילה למילה אות לאות משתוקק
להיות בתוכך בתוך חיי אהבתך הסוגים ביופיך

ואני סוחב את רגשותיי המופשטים
והנערמים כמו הר לשומע את קולך
רסיסי המציאות פוצעים אותי ומדממים
בכתבי זה אשר מוכתמים בדמעותיי
נדמה לי כאני כמו מכונת מלחמה
ורסיסי המציאות אינם פוצעים אותך

מנסה ללקט את הרסיסים את הפצעים
למחוק את המילים
להית בתוכך
אם רק תגידי
רק תגידי

ואז אוכל להפשיט אותך
מדמותך ולתת לך ללכת
ערומה מחייך העטופים
במעטפת מבוצרת
שם למדתי
שאין דבר העומד
בפני הרצון
אם זה
רצוני
אזיי.................
התהיה שלי......
לנצח אהובתי

נכתב על ידי יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 17/11/2011
(סיפור זה נצפה 3,102 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]