רציתי לדבר איתכם עין אל עין כאשר השפתיים נעות העיניים מתרוצצות ולמקד את השיחה לנתיב שידבר
אלכם במהות חייכן שיעורר בכם את מידת הזמן .
והזמן שאינו פועל לטובתנו בהחלט מהווה בעיתיות מה ואשר גורם לנו עדיין לחוש שאנו צעירים .יפים .סקסיים
ומקור משיכה למין השני.

אז חברים יקרים

בוא נודה שאנו כבר לא עים הקוקו והחזה מתוח שלא נדבר על קפלים ומפלים  שמעטרים את גופנו ומעידים
על מידת הזמן שעבר בטרם אמרנו אמת לחיינו

ואו אז אנו מחלטים במודעות או לא במועדות לצייר במילים תמונה או פנטזייה על מה שאנו לא.........
מה לעשות שאנו כבר לא בני עשרים וגם לא מה שאנו כותבים .בטוחני שמידת הרחמים מעדנת
את צורתנו ואנו כותבים ככל עולה על נפשנו בכמיהה למצוא חן במין השני.

חברים יקרים

מי שעדיין מזוהה עים גיל העשרים וחש כך אינו יכול לטשטש הצורה החיצונית
ראו נא הערותיי בהבנה בל נבזה ונבזבז את כספנו וזמננו לריק ואל תגידו מחר
כי כבר יהייה מאוחר

לכו ונלכה אל מקורות חיינו ומהותנו לבטח נמצא את חיינו

כשהלב בוכה רק האלוקים שומע........
לא נותר בי הכח ללא נודע
והלב מרוסק והנשמה זועקת
ואין לאן לברוח....................
ואם את בכל זאת בורחת
זה יכאב לך יותר..........

מוקדש לכל מי ש......
ועדיין ממשיך.....
עצרו
ראו זאת
למענכם ולמען.....
האנושות הטהורה

ומי שעדיין אינו מודע לזמנו ויופיו בהגדרה האמתית לפחות נסו להגיע הכי קרוב למצבכם

בהצלחה

נכתב על ידי יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 05/09/2011
(סיפור זה נצפה 3,168 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]