חורף סוער ריחות אהבה
בין שמחה ליגון ואהבה
השזורה בהן
איזה יום עזוב לראות ...היום הזה
ואת המחר..........שאיש עוד ידע
בתוכי הלב נשבר לך........
שם הייתה ואינה
עוד אישה קרובה וחמה
אנשים שאיש לא מכיר,
אין אפילו מי שיבין את
גודל הכאב
ואם את יודעת לאן את הולכת
לאן את הולכת
לאן את חושבת
וכלום עוד לא נמחק
רק המתים יודעים
גן עדן
ופה הכל רק חלום
קחי זכרונות יהיה זמן
לתהות כמה חם כמה קר
אלבום או מסתור אחר
אם יהיו עוד הימים כאלה
הזכרי לפעמים כמו
חלום
בדרך הכואבת הזכרי
ועצבת אל תלכי לשם
יותר מדי
בדרכך עוד הדרך.......
את יודעת מה אני
יודע.................
אותו לא איש ידע
גם אם יש מסתור
השמש מחר תזרח
כמו הליל הלילה הזה
שמעת רעם שאותו איש
לא שמע זולת אהבתך
כמו היום הצחור
לדודה העטופה בבד צחור
שמחר את בצער הפרדה
שאיש לא ישוב מגן המתים
הפזורים כפרחים באדום לאלוקים
כמנחה ביום המנוחה
זאת נדע כי סתומים
פרקים בחיים כמו
פרקים בתורה..........
כמו הליל הזה
הסתומים להבנה
לכל בינה ודעת
למה כך הם החיים
ועוד שאלות שאין
תשובות
ומסתורי החיים בהם
נכתב על ידי
יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 01/03/2012
(סיפור זה נצפה 3,059 פעמים)