אל תרחמי עליי שחררי אותי

נא אל תרחמי הכתיבה משחחרת

הרחוב מלא המסבאות ממלאים אותי

בטיפה המרה ואותי בבדידותי

ממלאות בשיכרותי

וכשאני נאנח דמעות עיניים ולבבות

מתייפחים והשיכרות מובילה אותי לאנחותי

ועוד אחת תקרוץ לי בעיין לעוד ליילה קר

שוכב חסר רגשות וממלא את חסרונך

כמה רע

וכשאני בוכה אלייך להבות שורפות

את לבי והיא נאנחת  ומתעלסת ועודי

איתך במחשבות

לכי בעקבותיי מיצאי אותי את תקוותי

גם כשאני עם אחרות אני אתך

לבה של אישה ואהובה קשה וחסרת רחמים

הרס אותי.

מיואש מתהלך וגופי דאב אכל אותי

אבל כפרח בר שורד אני אשרוד גם

בסופת שלגים ומדבר הסהרה

ובמיטת אהבים אחלוק עם אחרות

ביום כאבי

צעד אחר צעד דמעה אחר דמעה

היכן שהוא עוד תמצאי אותי

אהובה