שם הייתי לבדי בשפת הלילה לאוהבים
וברחובות הכרך מסתובבים אוהבים
לאורך הים באור ירח מתעטפים אוהבים
הנרות דולקים היין נשפך שיר אהבה מתנגן
מתעלסים בניגון
השפיות נעלמת מעבירים מסר
בנגיעות של רגש שסוחף לטירוף

אני בדד לאור הירח משתומם הכיצד
אני עובר את חיי בלי אהבה ואת נוגעת
והכאב זועק לך לילה הזה להתעלס

תגידי כן
לילה הזה

והעולם עומד מנגד לילה הזה
גם ולו יין אדום אדום באהבה הזו
כשאת מסרבת להבין שיש לי חיים
בלעדייך
ובלעדייך רבות הנשים ואין אחת כמוך

הניגודים מסרבים להבין אהבה שכזו
בלעדייך הם כמו תמיד הסיפור של
החיים בצל אהבה שהייתה מדהימה
ועודנה מהדהדת במיטת אהבים
איך ידעת את גופי לסחוף בגופך
בלילות אהבים

ובימים להטריף לי את הדעת
כשאת מסרבת להבין למה
אני צריך להיות שפוט לאהבה
ואותי את רוצה....................
בלילה להתעלס וביום להיות השפוט
של הלילה המזוין הזה

מה אני עושה פה אמרתי לעצמי
החיים הם אחרת גם עם אחרת
האורות כבים עצוב לי וקר
מי את 
אהבה שכזו?
והעולם עומד נאלם וחסר ישע
חסר רגש צבע של לילה שחור

וכל אחת אחרת לא תבין זאת
מביט בך מרחוק לילה מדהים
ולאור היום יומי קודר
והאחרת איך תבין זאת ואת
את שמסרבת לרדת לי מהמחשבות
עם כל הכאב

נכתב על ידי יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 02/05/2012
(סיפור זה נצפה 3,011 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]