אל מול הגל הנשבר על סלע המזח
מתנפים כל האשליות להיות איתך במזח
שברת את חיי ככל העולה על רוחך
כמו הגל השובר.
התרסקו הימים מול גלים גלים
נבנו אהבות כמו נמלה עמלה
נשברו הרוחות
מול אהבתך העלגת שלא ידעת
והגל שסחף אותי אלייך נשבר
במזח הערום גשום וסוער
ובמעמוריי נותרתי צלוב כמו ישו
מול אהבתך המתרסקת
אל הסמים הבוערים כמו גחלים
וצולים אותי כקורבן
ואיני יכול להושיע
כי הסם שם בתוכך עמוק
כמו הים ללא חוף נותרתי
והסם שם ולא הוא סם אהבה
כי סם המוות שלך
שלך אל מול אהוב הצלוב
הנקרע בין עולמך האכזר
לבין אהבתי אותך נקייה
ושפוייה
ואיני יכול עוד...........
נכתב על ידי
יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 07/05/2011
(סיפור זה נצפה 3,597 פעמים)
