לעטוף את חייך לקחת צעד אחורה.
לשאת רגשות מחסומים וצער
את רחוקה לא נושמת ומסתגרת
בתוך עצמך אן יודע מה עובר עלייך
לא אותה גברת אולי צוחקת אבל
בתוך ההמון את שונה ככתם לחייך
לא לא אותה גברת
לאבד אמון לאבד את הכל
והכל כבר לא אותו הדבר
את אישה חזקה את אישה עצובה
העצב מכרסם וחודר כבר לא של..
רצח נפש שלא יבינו מה עובר עלייך
ואת ממדרת רגשות חסומה בתוך עצמך
לא לא אותה גברת
כחול היום כבר אפור והשמש מעמעמת
הצחוק מחוספס והאושר רחוקה בתוך עצמך
אספי עצמך מתוך חדרי רגשותייך שם בתוך
ההמון ישנם עוד אנשים באמצע הדרך
אנשים טובים אנשים אוהבים ואן את מאמינה
בלכתך בתוך ההמון
רוצה לאסוף אותך לתוך חיי לתת לך
מקלט לאהבה המדממת
ולהגיד לך
היי חזקה הרוח הסוערת בר חלוף
והים הוא כחול. תכלת ולפעמים אפור
איך שלא מתסתכלים עליו הים אותו ים
את ברגשותייך רואה את הצבעים
והצבועים גם יחד.
זהו עולם בים של בלילה לא הכל וורוד
רוצה גם רוצה לצובע את חייך בכחול
היי חזקה
עוד יבוא היום שהעולם יחייך לך
חייכי אליו למרות הכל.
אני איתך
קחי את האושר שעוד נותר איתך, ואת העצב
הניחי בצד ,לעוד צידה לדרך חדשה
הדרך בא תלכי היא דרך העולם
פלסי נתיב במשעול העולה לשחר חדש
שחר של אהבה.
כן אני יודע זה כבר לא אותו הדבר
אבל
משם פעמים צומחת חיות חדשה.
ברכי עצמך עם שחר קבלי באהבה
את היום הנולד
למען יטב זמנך מצער העבר
ועל הבכי של המחר.
והיום הוא שלך והעולם שלך ואהבה שלך והכל שלך כמו שלי שלו ושלה
של כולנו החיים על פני האדמה
רוצה אותך כפי שאת ..
שלך באהבה הלב המבין ללבך
נכתב על ידי
יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 26/01/2011
(סיפור זה נצפה 3,533 פעמים)
