צחור היום עננים שוב אינם השמש מבצבצת
התתני בודד את חיי נתתי
יגון ומחשבה חי עודני לך
לא אשתה שכר לך אמתין
את נרי אדליק יפתי בעצבוני אתהה
מתי תשובי והנה אביב נפרש והפרג פרח
בשדותיו פרחת ואני קמל עודך אוהבני
אפרח כמו אחר החורף עלים יכסו יצלוני
מהבדידות גופי שחור משחור ואת תעלני
מבור תחתית חרקים יאכלוני שם
כרוח בשלכת מיללת כלילי חולם לך
תשובי כבר
כי מחר אמות עודני חי בלכתך דומיה
חזרי אהבה כבר לא משנה לי מי את
העיקר שאדע נאמנותך אהבה שלי
בלעדייך שומם ושממה ואין איש יצילני
נכתב על ידי
יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 31/01/2012
(סיפור זה נצפה 3,072 פעמים)
