פעמים ניכר בעצבוני לחלוחית של דימעה
חוצפנית להעיר אותי משנתי מתוך חלומי
חלום כמו כל חלום אין בדעתו להתחשב בי
והליל הזה תקף אותי בצורה מחרידה
לאהבתי הישנה אהבה בת מיליון אהבה
שביכולתה לקחת אותי שבי בנעוריה
אהבה בין כותלי בית הספר נערים רעננים
שחלום נעוריה להסמיק בבישנות ולטעום
מעינוגיה על זרי הנעורים וזרעי תכולת אהבה
לכל אחד ניתנה החננות לגשש למשש ללטף
את רגעי האושר בחששות נעימות לגעת בפסגה
אותה נערה אהובה בין כל הבנות אותה רציתי
בין עקולי הפרדס השוכן לבית הספר תחת
עץ אילן סכוך במיוחד מעין מסתור לאהבתנו
אהבה שלא התגשמה וסופה בצער הנעורים
עד עצם היום והליל הזה נוגעת בי אותה אהבה
נושא בצער השתיקה ודימעות אהבתה לא ימחו
דימעתה אותה נערה כבשה את נער הכיתה
ואותי לקחה איתה
ובכל זואת אומר מילה טובה לנערת חיי
ידעת לתת את הרגעים היפים בחיי למדנו יחד
אהבה
אין בי כעס ורק אהבה לך .....................
נכתב על ידי
יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 01/07/2011
(סיפור זה נצפה 3,082 פעמים)
