הוי אהובתי לא היה זה קל התשמעי קול אנחתי
היית אהובה ולוהטת היה זה קסם של תהום
אהבתי.

את קוראת צמאוני אלייך
דמעותיי לא תכירי מרחוק
אינך עוד מנגבת דמעותי
הינך מרחוק מביטה בדממה
אכזר היום  הזה זכרונות
מיתר אהבתך
 זכרונות והתהום נפער
תסתכלי גם אותם שטפו
המים והדמעות חונקות
למענך אני קיים והדמעות
לא חודלות נשפכות כמו נהר
ואכזר היום הזה................

והאמת לא רציתי לחזור ולכתוב
לך אהובתי מרחוק

רציתי לספר לך שהייתי אמש בצימר
בצפון הארץ והיה זה רגע של חולשה
רגע שלאהוב את הרגע עם אישה
אהובה לסקס ולא מעבר.
המעבר הזה רק את ידעת לנגן לי
בים סוער
מה איתך אהובה ספרי לי
לאהוב אותך לעד נשבעתי
זה דרך חיים שאותם אשא

היה סוער כמו שלימדת אותי הייתי כה
בטוח שאת מביטה רואה הכל בוחנת
אותי כתלמיד שלך.

איזה ארוניה איזה יום אומלל זה
שאת ואני בהחלטה גורלית כמפץ
החיים במציאות אחרת כזוג
יכול להיות שאת צודקת אמרת לי
תמישך להנות מהרגע הזה
הנגלה לך
כל כך פוחד לקלקל. ואותך אוהב
כל דרך חיי כדרך ימי עלומיי
אצלי הכל אחרת.

אז כמו שאמרתי  היית שם בכל
רגע בכל פינה היית היה חסר לי
את המשהו האחר שרק את
ידעת מהו ללא שמץ של מה
היית את

נכון שזה קצת אנוכי מצידי לכתוב
לך לאחר תענוגי עם אישה אחרת
כנראה שזה חזק ממני

גם שאת רחוקה התשאי אהבתי
וכל עלומיי באלבום נצח את

ולך אהובה אחרת סליחה
כישאני גלים גלים איני יודע
איני חדל ולא פשעתי
יודעת אני כך הם דרך חיי
ואם רצית את השביב הזה
שיש בי לתת לך ביום כיסופיך
שמחתי בשמחתך
תודה לך.
ולך....................

נכתב על ידי יוני 55, גבר בן 70 מתל אביב, בתאריך 17/05/2012
(סיפור זה נצפה 3,405 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]