קצרה נפשי מלחכות למחר
מדוע זה נסעת ועזבת
התחלתי לדאוג שמה יהיה מאוחר
הנה מה שרצית קיבלת
קיוויתי כל כך ששנינו נגיע גם למחר
ואת לפתע דום נאלמת
פתאום הכל בינינו נשבר
את מסכת חיי שנינו שיבשת
אולי אם תסכימי שם בניכר
להסכין לרגע קט
שמה יהיה זה באמת מאוחר
להעיף בחייך עוד מבט
אז אולי תסכימי להניח בצד
את כל מה שמיותר בקלמר
ואז תביני כיצד
בשל משחק ילדים יהיהבאמת מאוחר
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 04/01/2011
(סיפור זה נצפה 3,497 פעמים)