אני מתגעגע לרמות מושלגות
לעמקים עטויי ערפילים
לשלג היורד על בקתות מוצנעות
נערם על הגגות בתילי תילים.
אני מתגעגע לאח המבוערת
לגזרי העץ המתפצחים בנפץ עז
לשעה הפחות או יותר משוערת
בה היא תיכנס בריח בושם מתקתק.
אני מתגעגע לימים בו בילינו שעות
תחת שמיכת פוך או צמר כבשים
לימים בה השמש זרחה מספר דקות
לרגעים בו יכולנו להוציא את הראשים.
אני מתגעגע ללילות הקרים
בהן עטפה היא אותי ברוך וחום
לבולי העץ הטבעיים והריחניים
ללילות שבהן לא הבטנו בשעון.
יכולתי להפליג בגעגועיי עוד זמן רב
להמשיך ולחשוב עליה
אני כאן בישראל כאן ועכשיו
בכיתוב ישראלי בצידה השני של המטבע...
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 26/07/2011
(סיפור זה נצפה 2,927 פעמים)