מפוכח, מפוייס, הגשתי לה פרח
אני אומנם כבר לא צעיר אך לא זקן תרח,
יודע מה כושרי ולא סתם עלה סרח
פשוט לחמם האווירה להפשיר את הקרח.
מאוהב אצעד עימה כיברת דרך
להראות לה שיש בי הרבה מן הערך,
הרגל מועדת קמעה אולי זו הברך
או סתם אבן נגף על אם הדרך.
במעלה הגבעה אנשוף לי מעט
אגניב מבט אליה לראות אם גם היא כמעט,
מועדת ליפול או זזה מעט
אז אבקש ממנה ללכת יותר לאט.
ובפיסגת העלייה כשנגיע למישור
בדרך חיים מתוקה נתחיל לדהור,
לכל דבר בחיינו שיתחיל לזהור
ננצור בנפשנו, לעולם נשמור.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 19/01/2011
(סיפור זה נצפה 3,126 פעמים)
