בראותי אותה כל בוקר
אני מתחיל בשטות או סתם ברכה,
מרגיש רגש עילוי של אושר
איך אני ממריא בטיסה.
רץ לידה כמה רגעים חרישית
שואלת אותי מה נשמע,
מבקש ממנה בקשה אישית
שתיתן לי לנשקה בסוף הריצה.
מחייכת מפה לאוזן חיוך חרישי
ואני מצפה לתשובה
"לא" היא אומרת "זה קצת אישי
אני רק ידידה בשבילך".
תוך כדי ריצה עולים נושאים אישיים
ואנחנו בקצב שיוט,
רוח קלה ושנינו מטעטשים
עוד רקע קט ועליה אעוט.
היא מסיימת ועוברת להליכה
מטפסת במדרגות אל הגשר,
אני ממשיך לבקש שוב בקשה
אולי זה רגע הכושר.
שוב מחייכת ומהנהנת ל'לא'
ואני מאחל לה יום טוב,
ממריא בטיסה שוב פעם מפה
אל נקודת הסיום, אל הסוף.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 09/09/2011
(סיפור זה נצפה 2,954 פעמים)
