"ניפגש לקפה שאחרי"
היא חולפת לידי ברכיבה מהירה;
"מדוע פעם אחת שיהיה לפני?"
אני משיב בצעקה תוך כדי ריצה.
ממשיך בריצה כרגיל
היא בטח תשוב ותחלוף על פניי שוב;
ואני חושב תוך כדי על כוס קפה מהביל
והרצון לראותה שהופך כה דחוף.
"ניפגש לקפה שאחרי"
היא שוב חולפת על פני;
ורוכבת במהירות לדרך העולה במעין סינגל.
ממשיך בריצה כרגיל, טלאי ועוד טלאי.
ויודע שגם בקפה שאחרי
היא תמשיך להתחמק באותו תרגיל;
ואני אומר רק "הלוואי"
שרק טעמו של הקפה לא ייהפך מגעיל.
אני רוצה בקפה ש"אחרי"
וגם בקפה ש"לפני",
שתתרווח לה על הכורסה בנוחות
ולא תשאיר אותי בכל פעם מרוקן וסחוט.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 07/03/2012
(סיפור זה נצפה 3,269 פעמים)
