נייר עטיפה יפה אך מחוספס

כך היא הייתה בתחילה,

פניתי אליה בטון מהוסס

והיא כלפיי הייתה מרצינה.

עברו שבועיים של גירוי הדדי

עקיצות פה ושם ברוח טובה,

לא שיערתי בנפשי

עד כמה מהר בי התאהבה.

קשה לעמוד בפני בקשותיה

היא פשוט נשמה טובה,

ממלאת את מלוא קיבולת ריאותיה

ויוצאת איתי לריצה בחדווה.

כושרה הגופני כה מדהים

עד כמה מהר היא עלתה,

אני כלפיה מנסה להרצין

והיא את מרצה כלפיי כלל לא מיצתה.

מבקשת היא חזור ובקש

"אני שא אותי לאישה",

ואני בהחלט דיי מתרגש

כשהיא מזילה פה ושם דמעה.

הימים מתארכים בפתח אביב

אצלי הם מתקצרים,

לא רוצה להיות סתם גבר חביב

אלא יוצא חבורת אבירים.

אומנם אין סוס לבן ברשותי

אך אנסה אולי להיות אביר,

מישאלתה היא גם מישאלתי

אנסה למלאם בזמן שהקציבה לי...