נוסע בדרך מדבר אל החוף הקסום
ככל שהמרחק מצטמצם נזכר בעבר,
זוכר איך נשארתי המום
כשקוד השתיקה בינינו נשבר.
היית כה סגורה לא אמרת לי מילה
נשארתי שם בשבילך,
ולפתע שלפת את הכל מהמגרה
זו שהיתה נעולה במוחך.
הנה נווה המדבר שם עצרנו לנוח
המכונית התחממה עד מאוד,
המנוע רתח איזה גומי מבודד היה נפוח
נעצרתי כי המכונית החלה לרעוד.
הקיץ עומד להסתיים והסתיו בפתח
צבעים של צהוב וחלודה על גזעי הדקלים,
מקור המים מזמן כבר לא נובע
אוליי ייתחדש עם עונת הגשמים.
מתקרב אל החוף לכביש הגישה
אמרת שתגיעי עם מכונית,
מתרגש לחידוש לפגישה איתך
לאישה היפה, האדמונית.
הנה המכונית בעלת גג נפתח
ואת ישובה במושב הנהג,
שערך מתבדר ברוח צווארך נמתח
בראותך אותי שמח.
שנינו יוצאים באחת מהמכוניות
מתחבקים לאחר זמן כה רב,
ואת בלחיים סמוקות
מדביקה לשפתיי נשיקה כאדם מורעב.
הפעם הבטחך לא תהיה יותר פרידה
את שלמה עם הבחירה,
מחכה ממני לתשובה
ויודעת היא מה.
אל חוף ים קסום
שנינו צועדים בסך,
את כבר לא המומה ואני לא המום
כי כאן יצרנו לעתיד נדבך לנדבך.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 29/10/2011
(סיפור זה נצפה 2,480 פעמים)
