כל יום שולח לך פרח בדמיוני
מתעלס איתך במחשבתי
שוכב עם עיניים עצומות במיטתי
מת לקרוא לך אישתי.
מחפש מה לעשות
דמותך במחשבתי לא נותנת לי לראות
חושב על הבאות
מה עשוי איתי ואיתך לקרות.
מחשב מה הסיכויים
פורע במיטה את הסדינים
גולש לחלומות הזויים
איך שוב אנו מתעלסים.
מתעורר בחצות בבעטה
כולי שטוף זיעה
הרי את לבד שם בדירה
אולי את בצרה.
מנסה שוב להירדם
דמותך צפה ועולה ואני מתבונן
השחר העולה כה צונן
ואני בתוכי מתלונן.
עד מתי אחכה
הרי את יודעת מה אני רוצה
מחפש אותך ולא מוצא
ואני שב וחוזר להיות רק צופה.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 15/02/2011
(סיפור זה נצפה 3,210 פעמים)
