על מה אני חושב כשאני רץ לבד?
על זו או על אחרת או על אף אחת;
איזה מרחק אני גומע בלהט?
כאילו אני רץ בשדה הקרב.
הנה לפני קבוצת חיילים
גם הם בבוקר רצים;
כל בוקר בשעה שאני רץ הם יוצאים
מי בבית להם מחכים?
גומע קילומטר אחר קילומטר
מדלג בקלות מעל ערמת אפר;
מישהו כאן הדליק מדורה
ודאי הייתה מסיבה קטנה.
חושב על זו שרצה לפני
עוד 200 מ' ואגיע אליה בוודאי;
בטח חתיכה, לדבר איתה יהיה כדאי
מי יודע, אולי אכיר מישהי, אולי?
מגיע לנקודת הסיבוב
"אני ממשיכה" אומרת לי "חבוב";
הרוח נושבת בגבי, עוד מעט אעוף
הרי משקלי הוא כמשקל הזבוב.
הנה נקודת הסיבוב של הריצה
עוד 10 קילומטר במריצה
זו שאני סוחב בלי מליצה,
כבר 40 שנה...
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 23/01/2011
(סיפור זה נצפה 3,099 פעמים)