תמיד תהיי שלי
גם אם לא תרצי,
תמיד תהיי רקמה אורגנית בליבי
גם אם לא אזכה לראות אותך איתי.
במשך השנים רציתי בך כל כך
ולו רק לרגע לחבק אותך,
אך את מסיבה באמת לא מובנת
את עצמך בחומה גבוהה תוחמת.
את נמצאת אליי כה קרוב
אך המרחק האמיתי בינינו הוא כה ארוך,
רוצה אני לגשר בכל מאודי
אך את בשלך פשוט לא תיעני.
הבת שילדת לפני שנים
הפכה למושא בשבילי מלווה בכאבים,
לחבקה רציתי ורוצה כל כך
אך לא, את בשלך.
ככל הנראה זה יישאר חלום
אצטרך לעשות עם רגשותיי שלום,
אקווה להיות לאחרת
גם אם רקמה מצולקת בתוכי נותרת.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 17/05/2011
(סיפור זה נצפה 3,339 פעמים)
