רואה את הלילה, מחכה כבר לבוקר
שעות בהן היא איננה,
רוצה לחוש אותה כיד החשה ת'חומר
בוחשת ויוצקת לבנה אחר לבנה.
מגרש את הלילה כי הוא שוב לבד
הלכה היא לפני שעות,
מחשבתו נעה ונדה כנווד
מחפשת את האור כדי לראות.
סוגר את הלילה מחכה לבאות
יודע שיפגוש אותה שוב ביום,
מסלק פירורים של תחושות יבשות
ומתעורר עם צלצול השעון.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 16/08/2011
(סיפור זה נצפה 2,966 פעמים)
