היא מתחמקת -
אני מנסה להסביר לה שרצון לעשות דברים, כדי שיקרו,
חייבים להיעשות זה אל מול זו,
אי אפשר לחלום ובו בזמן לתכנן וירטואלית את החלומות.
היא מתחמקת -
שוב ושוב אני הולם ברכות בהכרתה שגם אני רוצה להיות
שותף לחלומות; להפוך אותם מתכנון וירטואלי למציאות.
היא מתחמקת -
זמ מספר שנים אני מנסה, מתחנן, היא מחרה אחרי:
"אתה צודק" ושום דבר לא זז., פס הייצור של החלומות
נמשך כהרגלו.
היא מתחמקת -
ואני לא יודע עד מתי!? הרי זה יכול להמשך לנצח, ואני
ממשיך לשאול עד מתי?
היא מתחמקת -
ואני רודף אחרי חלומותיה, שהם גם חלומותי. המרחק בינינו
נשאר קבוע. ואולי, רק אולי, אצליח להדביק אותה בפינה כלשהי.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 17/06/2011
(סיפור זה נצפה 3,114 פעמים)
