עומדים ויושבים בבית הנתיבות
מנסה להרגיעה אך לשווא,
דוחפת אותי בידיה המטופחות
,הבטחת שתטוס איתי, שלא תישאר לבד."
מנסה להרגיעה בחיבוק עמוק
גופה החמים מתרפה,
נדמה כאילו השתחררה משוק
גוף שאני זוכר כה יפה.
ניגשים לעמדת היציאה לטיסה
עוברת בדיקת תכולה ודרכונים
דוחף את עגלת המזוודות בשבילה
אין בהן הרבה מלבד פריטיי לבוש מהודרים.
לאחר קבלת כרטיס עלייה למטוס
יושבים עוד זמן מה ושותים כוס קפה,
לפתע מחייכת ופורצת אף בצחוק
"מה אני דואגת, לא תתאפק, תבוא, עוד תראה".
עוזר לה בדחיפת עגלת המזוודות
נפרד ממנה בחיבוק ובנשיקה,
אומרת תודה ובטוח להתראות
ויוצאת לטיסה הארוכה.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 06/09/2011
(סיפור זה נצפה 3,030 פעמים)
