אני שואל אותה מדוע היא רצה ללא חזיית ריצה
כי הגמישות שלה בנוייה להחזיק את החזה
ובכך מונעת נפילתו והדלדלותו בשל כוח המשיכה.
"הם לא גדולים" היא עונה, "חוץ מזה אני רצה עם חזייה"
"ואתם הגברים, היא מקשה שוב "הרי גם אצלכם יש נפילה"
"טוב, זה טבעי", אני משיב, "זה בא עם הגיל, ואכן זו אשמתו של כוח המשיכה"
אני אומר לה שבשל החום הרב, הייתי רץ בלי, אבל כוח המשיכה.
כמו כן אני מקשה "תרוצי בלי, תגדילי חזה"
והיא עונה: "תרוץ בלי ותגדיל את שלך"
ושנינו צוחקים מתוך הנאה.
מגיעים לסוף דרכה של הריצה
היא עוברת להליכה אני ממשיך עוד קטנה.
עוד בוקר עבר, עוד ריצה ביום לח ומגעיל
הסתיימה בשיחה על כוח המשיכה
והיום, היום החם רק מתחיל.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 19/08/2011
(סיפור זה נצפה 3,148 פעמים)
