"את מיוחדת" הוא אומר לה
"איך ששמי ניתז משפתייך"
צריך לבנות לך מקדש
שם אצרור את אוצרותייך".
והוא ממשיך ומהללה
והיא יושבת ומביטה בו
בעיניים דומעות היא בו מביטה
ומתה לדעת אותו.
והא אומרת לו ועונה:
"יכול להיות שאני אוצר בלום
אבל דבר לא יקרה אם תשב סתם כך"
ולפתע הוא רואה שאין על גופו כלום
כי בהיסח הדעת הוא הסיר את בגדיו.
היא צוחקת ומחמיאה למה שיש לו
הוא מסמיק אך מתעשת מיד
היא אווחזת במה שיש לו
ומקרבת את גופה אליו.
כך זה התחיל ממחמאות הדדיות
ועכשיו הם כבר עושים את זה
שניהם בתחושות שמימיות
זה ודאי ייקח זמן עד שיעברו לקפה.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 23/07/2011
(סיפור זה נצפה 3,143 פעמים)
