פתאום היא נפלה לצווארי בוכיה
"אני לא יכולה" היא אומרת "ניסיתי להתאפק
אני מאוהבת בך ואתה כקונכיה"
מנסה לברר, מגמגם, להצטדק.
מסתבר שהרגשתה היא זה מכבר
ואני התייחסתי בכבוד לא לחצתי
ואצלה הרגש כלפיי מזמן נשבר
פשוט 'המפץ הגדול' בתוכי התלוצצתי.
וכשם שהיבשות התרחקו זו מזו
כך גם קרה לקשר בינינו
ואני מרגיש ששנינו ביבשות נפרדות
כשהאוקינוס מפריד בין שנינו.
וכשם שהדבר התרחש כבר מזמן
הייתי רוצה ששוב נתקרב
אומרים שהיבשות מתקרבות שוב באחוז קטנטן
אז אולי בשבילנו את הטבע נערב.
אומרים שזה ייתרחש עוד מאה אלף שנים
אך אני לא אחכה עד אז
כי שנינו בונים תיליי תילים
ופשוט דרוש מצידי שוב צעד נועז.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 30/07/2011
(סיפור זה נצפה 2,741 פעמים)