מביט אל המים רואה גם אותה
אכן, אותה אישה ללא אהובה;
נסע לו לאמריקה
השאירה עם בטן ריקה
ומחשבה עגומה.
עדיין משכשכת רגליה במים
כל יום בבוקר אני צופה בה
כבר שנתיים;
עם תינוקת שגדלה
ואימה העצובה.
יוצא לריצה וחוזר מלא רינה
והנה היא בחוף מחפשת מנוחה;
עצרתי יום אחד לדבר איתה
אמרה לי ששום דבר לא יסיט אותה
שאולי, אולי יחזור אהובה.
קשה להתעלם מיופיה
ובכל זאת היא לא מוכנה;
מספרת לי שוב את סיפורה
מחניקה פה ושם דמעה
עדיין חושבת עליו כעל אהובה.
הפסקתי להטריד אותה
אומר שלום כשאני מבצע מתיחה;
חושב על אותו יום שאולי אראה אותה עם אהובה
זה שמדברת עליו ללא הפסקה
והיא עדיין מחפשת מנוחה.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 18/03/2011
(סיפור זה נצפה 2,888 פעמים)
