פגשתי בעיניה בזמן שהחזיקה את שובל השמלה
כלה יפה, ציורית ואחריה שושבינה,
עיניה לא משו מהשמלה
אך לרגע פנתה אלי במבטה בהבנה.
החתן עמד בראש הבמה
לידו שושבין על רמה,
הבחין במבטי ולחש לו דבר מה
הלה הנהן בדממה.
לאחר הטקס ניגשה היא אלי:
"האם פגשת כבר את ניקולאי?"
השבתי "לא" בנימוס
חששתי פן הוא כעוס.
"זו אחותי נטשה", הציג אותה
"ואני ניקולאי אחיה",
אני השושבין של החתן
ואחותי השושבינה של הכלה בלבן."
הזמינה אותי לשולחן הכבוד
לפי כן ביקשה: "בוא נלך לרקוד",
אני לא הספקתי לעמוד
וכבר פנו רגליה בתנופת מעוף.
כך עבר לו ערב מהנה
הזמן פשוט טס ואף לנוחיות לא מתפנה,
ובסוף הערב פשוט הפתעה
נטשה אומרת לי: "אני נשואה."
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 26/01/2011
(סיפור זה נצפה 3,058 פעמים)
