יש לי הרגשה שהערב ארקוד עימה
שאזכה להניח את כף ידי הימנית על שכמה,
שתרגיש שהיא שוב צעירה
שלא תראה לעולם שזה עתה בכתה.
יש לי הרגשה שהיא תרצה לרקוד איתי
שאת ראשה תניח על שכמי,
שלא אתפס בקלוני
ולומר לה בכנות: "מתי שתרצי".
יש לי הרגשה שכששנינו נרקוד
העולם יעצור מנגד ולכבודנו ייעמוד
שמילותיה כבר לא יהיו כצליפת שוד
שהריקוד ישאיר טעם של עוד.
בעוד הריקוד יהיה סולידי או סוער
אני אומר לה שלא עוד אוותר,
שאומנם פה קצת קריר ובעולם זוהר
כי כל צעד שלנו אני סופר ונוצר.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 13/12/2011
(סיפור זה נצפה 3,056 פעמים)
