כמו גל הנשבר על סלע בים
הוא עמד לפניה נפעם
יופיה היכה בחזהו שכה הלם
להתאושש על עמוד נשען.
הכיר אותה עוד בשישית
זוכר ששמה הוא יפית
מנסה למצוא איזו זווית
בה יוכל להירגע ולא אחוז תזזית.
כן היא היתה אהבתו הראשונה
לאחר שנתיים ללא אהבה
לקח אותה לטייל ברחבי המדינה
שם נשבע שבעתיד לבטח יציע לה.
עתה היא עומדת לפניו
והוא בוש כי ברח כמו שבורח גנב
ככלב שזנבו בין רגליו
כך הוא מיהר ועזב.
"שלום" היא מברכת אותו בחן
והוא לא משיב רק ממשיך להתבונן
עדיין נפעם בראשו מהנהן
וממשיך בפניה להתבונן.
"סלחתי לך, זה עבר, זה מזמן"
רגליו כושלות מרגיש סתם שפן
שוכח לגמרי שאין לו זמן
ועדיין נשאר נפעם.
מעז ואומר לה בקול רועד
"היום אני בוגר וכבר לא מועד
הנוכל לחדש הזמן יהיה שופט?"
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 06/03/2011
(סיפור זה נצפה 2,987 פעמים)
