כמו בתוך חממה שנינו חשים
סוקרים זה את זו את עצמנו,
נגיעות פה ושם ליטופים
מסירים את הבגדים מעלינו.
אמרה לי בבוקר בסיום הריצה הארוכה
אתה חושב שתהיה בערב פנתר
ואני חושש שכבר אז אגלוש לתנומה
ולא אתעורר אף לצלילי פסנתר.
אגליי זיעה מופיעים על מצחה
היא אליי מחייכת
שולחת ידיים אותי מגרה
את אצבעותיה בתוך חלציי פוקרת.
מנסה להיענות למגע אצבעותיה
מרגיש לצערי מנומנם
אומר לה שהערב לא אוכל להיענות לגחמותיה
יהיה זה אקט מצומצם.
צוחקת חרישית ומסתובבת להירדם
ואני קצת מבוייש
את היום הזה באמת ניתן לסכם
התחלתי חזק סיימתי חלש.
אך הערב הזה בהחלט לא נגמר
מנמנם בעצמי זמן מה
וייצרי בהחלט תוך כדי גבר
הפנתר הגיח ויצא מן התנומה.
וכמו בכל מפגש בין שנינו
כבר לא חש בושה
אף על פי שבבוקר בריצה מיצינו את כוחותינו
האש בוערת בשאגה.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 06/03/2011
(סיפור זה נצפה 3,240 פעמים)
