"מה תרצה אדוני הצעיר?"
אני מביט בה, היא צעירה ממני בהרבה,
גילה ודאי צעיר וזה נהיר
מביאה הפוך בספל ואני מרוצה.
מביט מסביב על מלצרית אחרת
אך זו לעומתה מחווירה,
הצעירה ההיא זוג רגליים עייפות גוררת
אחרי שעות של עמידה.
מסיים הקפה ומחליט להזמין עוגה
היא שוב פעם ניגשת עם חיוך,
חוזרת עם צלחת מעוטרת ויפה
ועוגה במעין ציפוי זיגוג.
הולכת לצד ומביטה מרחוק
ואני לפתע מרגיש מאויים,
ניגשת אליי עם חיוך ובת שחוק
מניחה את החשבון על השולחן.
"רק רגע" קוראת וחוזרת
ומניחה פתק צהוב ועליו מספר טלפון,
"אני מכירה אותך מהחוף, מהנבחרת
רוצה להכירך אדון".
ואני מרגיש לפתע לא צעיר
כי הרי גילי כבר נוסק,
הנה יצאתי למרכז העיר
היכן שהרחוב שוקק.
מניח הפתק בארנקי
מחפש תרוץ לעזוב,
הרי היא צעירה ויכולה להיות אפילו בתי
אעזוב, ודאי תמצא מישהו אחר 'לעקוץ'.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 03/08/2011
(סיפור זה נצפה 2,922 פעמים)
