האביב כבר בפתח
ימים רבים של מתח
השעה היא רבע לשבע
היום אצא איתה לטבע.
בבוקר השכם את
שריריי מחמם
לאורך חוף ים שומם.
השמש עדיין לא זרחה
על החוף ניכרות עקבות הסערה
זו שאת אבני הטיילת ניפצה.
מסיים את האימון המפרך
עורך סט מתיחות את השרירים לרכך
ואת יתרת המים מבקבוק שופך.
בדרך הביתה פוגש את תומר
בבית מכין ארוחת בוקר
ומקנח בקפהבספל עשוי מחומר.
לאחר המקלחת
בטלפון איתי היא מתבדחת
"אאסוף אותך תוך רבע שעה
חכה לי למטה בפתח הכניסה."
אוספת אותי בדיוק כפי שקבעה
חצאית תכלת וחולצה לא רכוסה
סנדלים לכפות רגליים מחמיאות
וחיוך ששמור לנסיכות.
סוחטת את דוושת הגז בעוצמה
גלגליי המכונית משמיעים צווחה איומה
אך היא בשלה לפעמים מפחידה.
מגיעים לכביש המוביל לכניסה לפארק
שטח מיוער ושדה מלא צבעונים
בצבעים מרהיבים.
מחנה ליד מקור מים מפעפע
חלקת אדמה מכוסה בדשא שופע
ואני אותה היטב שומע:
"היום נעשה את זה פה
לא אוותר גם אם תצמיח קוצים של קיפוד."
הדקות נוקפות בעצלתיים
היא את בגדיה מסירה בינתיים
"נו, השעה עוד מעט שתיים."
קשה לומר שאני לא נהנה
להיפך, אפילו לא בודק מה השעה
רק יודע את זה הדבר
פעם ראשונה בשטח מיוער.
בדשא שופע
שדה צבעונים ויום משגע.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 16/02/2011
(סיפור זה נצפה 3,392 פעמים)
