עייפתי, עייפתי מלחכות עד אין קץאת אוהבת, לא אוהבת,
ראשי הומה בדברייך מאיים להתפוצץ
אז מדוע את הכן לי את לא נותנת?
ניסיתי לעצור את הדממה
בעינייך חיפשתי את הרעב,
חיפשתי את הזיק שבתבונה
את זה שלפניי אותך אהב.
עייפתי מלראות את הזמן בורחבאצבעותיי אני תופסו בכוח,
חשבת שאחכה בסבלנות שאמשיך להתבדח
אבל לי, לי אין מנוח.
ושוב, עד מתי תהמרי בזמן שנינו?
הרי זה מובן מאליו,
את משוא נפשי אלייך לאן אפנהו?
אנא ממך אני לא לולב.
בואי ושבי עימי רק רגע קט
ואנער את ראשי מאותה עייפות,
תני לי להביט בעינייך באותו מבט
שכבש את ליבי בכזו רכות.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 30/10/2011
(סיפור זה נצפה 3,103 פעמים)
