דווקא בשטח אני פוגש אותן; לא באתר, אלא תוך כדי ריצה, באימונים משותפים, באימונים היום-יומיים שלי בפארק הכט בחיפה, לאורך מסלול הריצה שלי ושלהן בטיילת של פארק שיקמונה וכן בחוף הים.
חלקן, מתעלמות ממני במכוון, חלקן לא, אך עם מרביתן אני יוצר קשר ידידותי שעולה ופורח, לפעמים, ליחסים חמים. בתחילה כתובת דואר אלקטוני, אחר כך מספר הנייד, לאחר מכן כתובת המגורים וזה אף ממשיך הלאה לכדי ביקורים לשתיית קפה במקום העבודה ולעיתים בביתן. ובביתן אני מתכוון ללא נשואות.
אני יוצר קשרים יפים עם רצות נשואות ואנו מתבדחים, אבל ברצינות, מה היה קורה אילולא היו נשואות.
חלקן יפות מאוד, חלקן פחות. חלקן רצות ריצה יפה ואלגנטית וחלקן קצת מתקשות - וזה נכון גם לגבי גברים - אבל תמיד, תמיד הן נחמדות.
הריצה - החומר המקשר, מזככן והופכן לנחמדות. ריצות רבות הפכו לריצות נעימות בחברתן של נשים אלו, ואת הריצות הקלות שלי אני מחלק ביניהן., אם כי יש מי מהן שרצות חזק ומהר.
ונראה, נראה מתי אפול לתוך בור שאחת מהן תטמון לי. תחכה לי בתוכו, ולא ארצה לצאת ממנו. ימים יגידו.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 26/08/2011
(סיפור זה נצפה 2,719 פעמים)
