קודש הקודשים כך היא בטח חושבת
כמו טירון הוא כה כמה,
מהנהנת בראשה ללא וטוענת
"אני לא נותנת עצמי כה מהר מתנה!"
מתפוצץ בתוכו כל פעם שנפרדים
רק נשיקה עמוקה והתגפפות,
גופות שניהם זה בזה מתפתלים
והוא קרוב להתפוצצות.
איך שניסה לפתותה הוא אף לא מבין
הרי כבר מכירים זה תקופה,
לא מבין מדוע מתנהגת כקיר חסין
ממש כמו נזירה.
קודש הקודשים הוא טעם מהכל
אך היא עיקשת ולא תחת,
האם יחכה עד שמצב רוחו ייפול
ואז יימצאנה נמתחת?
הנה זה קרוב הפתיל להסתיים
והיא כבר לא כל כך מסרבת,
הוא פשוט דומע ולא מתאונן
כי אומרת לו שאותו היא אוהבת.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 23/10/2011
(סיפור זה נצפה 3,126 פעמים)
