היא קיבלה אותי לביתה.
"היום זה יום ביקורים,
זה בסדר, החבר יודע".
יפה כתמיד, מחייכת.
העוגות שהכינה כבשו אותי מיד
ואכלתי ארבע מהן.
לצד העוגות כוס תה עם נענע.
כמה שניסיתי לבקרה.
"אני לא יודעת אם לבטוח בך!"
ועכשיו, גם שיש חבר ברקע
אני מתקבל בביתה.
הבית מבריק ויפה
כאילו זה עתה נוקה.
מעודדת אותי לאכול עוד מהעוגות
בצחוק האופייני לה.
ביקור ששבר את מעטה הקרח המדומה.
לא הארכתי אך הבנתי שתמיד אהיה
מקובל ואזכה להכנסת אורחים יפה.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 04/12/2011
(סיפור זה נצפה 2,918 פעמים)
