לילה ראשון שוב לבד
מביט בתקרה קצת דומע...
מפנה מבט אל מסך המחשב שבצד
תמונתה על רקע רוגע...
מנסה לדמיין מה עושה
יודע שהיא וודאי בתפקיד...
לבטח עד מאוחר תהיה ערה
יודעת שלאחר מכן יש לה עתיד...
מחפש שירים שכתבתי עליה
ותרגמתי למענה...
בראשי אני כל הזמן שומע
את צחוקה ובדיחה בצידה...
את ריח גופה לא אשכח
מיוחד, מרומם...
לרקותיי הוא תמיד נשלח
מרנין, מחמם ומקומם...
עוד לילות רבים יעברו
עד שהלמות ליבי תירגע...
כי דמעות בלחיי מזה כבר יבשו
ומחר בודאי אכיר חדשה...
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 30/03/2011
(סיפור זה נצפה 3,073 פעמים)