שובל ריחה נישא באוויר
לדמיוני לא הרבה מתיר,
שמלה פרחונית מתנפנפת ברוח
מרחיבה באפי כל נחיר.
אני נוגס בתפוח
צופה מבעד לתריס
את הדמיון מתסיס
לראותה במו עיניי,
לדעת אם כדאי.
היא עולה במדרגות
קול נקישת העקבים שמרעיד את הרקמות.
נשואה או לא נשואה?
מה מוצאה?
כי בוואלי יש רבות כמותה.
שוב יורדת במדרגות
מכונית קטנה מדגם לקסוס במבואה,
אם כן, היא לא זונה
רואים על הדלת הקידמית מידבקה של חברה.
מתניעה ונוסעת
אדי הפליטה בנחיריי
מעירים אותי באחת משרעפיי...
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 29/01/2011
(סיפור זה נצפה 3,232 פעמים)