חשיכה יורדת על העיר... קיר המוזיאון הלבן ממול משחיר...
אני נוהג במכוניתי, נותן לדמיוני להגדיר... כל מיני תסריטים להכביר.
התאות לקבלני ללא משוא פנים... כמו שתיארה, שאני בשבילה
מתאים... שהמפגש יהיה פשוט תמים... שהיא את יחסה אלי לא
תפנים. בדרך עוצר בחנות ממתקים... שוקולדים רבים על הדלפק
מסודרים... בוחר לי מבין המוצרים היקרים... שחס וחלילה לא
תחמיץ פנים. פונה לחנות פירות וירקות... בוחר לי תות שדה
בקופסאות מהודרות... הזבן בתנועות מהירות... אורז הפרי
בסלסלות קטנות. מרוצה ומאושר מחכה לבאות... לראשי מתגנבות
כל מיני לחישות... "אתה, הידוע בכמה נטישות"... החזק מעמד בלי
מליצות. ואז ברגע שהגעתי לפתח ביתה... מתפשטת בי הרגשה
טובה... הפעם לא תהיה התקפלות ונטישה... הפעם אני כובש
אותה... בהצלחה!
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 25/01/2011
(סיפור זה נצפה 3,269 פעמים)