בפינת החדר שלי
צנצנת גדולה ויפה,
זו צנצנת הלבבות שלי
מלאה בקושי בתחתיתה.
בפינת החדר שלי
אני סוגר ופותח
את צנצנת הלבבות שלי
מפקיד בכל פעם מחדש
את ליבי השבור
ואת אותה מנסה לשכוח.
צנצנת שכבר נמצאת שם שנים
עוברת איתי מדינות וערים,
ובכל פעם הלב נחצה לשני חצאים.
הצנצנת עדיין לא מלאה
אך ליבי מחסיר פעימה
עם כל הפקדה.
צנצנת הלבבות שלי
עד מתי תהיי ברשותי?
מתי תהיה ההפקדה האחרונה?
זו שתביא בעקבותיה אהבה
או חידלון שלא נדע.
כן, צנצנת הלבבות שלי.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 17/04/2012
(סיפור זה נצפה 3,428 פעמים)