את היית העין שבשמים
את כנפייך פרשת מעלי,
צילן הגן עליי במשך כחודשיים
כשמדובר היה בחיי.
יום יום התלווית אליי
גמעת מרחקים יחד עימי,
דאגת שמא נקרעו נעליי
להוסיף עוד זוג לרשותי.
עכשיו את לא רוצה לוותר
גם אם את נוסעת עוד מעט,
איני מתכוון את מסכת חייך לשבר
גם אם אשאר שוב לבד.
בקרוב תתחילי ללמוד בשנה ראשונה
שם באוניברסיטת וושינגטון היוקרתית,
לימודי מדעי המדינה
להפוך ברבות הימים למדינאית.
בינתיים אנחנו עדיין ביחד
מתנהגים כמעט כזוג נשוי,
את כבר לא עשוייה מיקשה אחת
וגופך בי כה רווי.
תמיד אזכרך ופינה לך בליבי
את שהיית כה קשוחה,
אם אף אחת אחרת לא תיצור קשר עימי
אולי, אולי תהפכי להיות אישתי.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 27/02/2011
(סיפור זה נצפה 3,094 פעמים)