אני יכול לשמוע את קולך מרחוק
קול של געגועים,
אני יכול לשמוע את קול צעדייך
באוזניי מתעתעים.
אני יכול להריח את ריח הבושם
זה שקנית בלב העיר,
אני יכול לשמוע את נשימותייך
כשאת נשענת על המראה שבקיר.
אני יכול לחוש בהבל פיך
כשאני שוכב ער עד מאוחר,
אני מרגיש כאילו הייתי נתיך
שזה עתה נשרף ונגמר.
אני יכול לשמוע, לחוש ולהריח
אך אין כמראה מול העיניים,
תחושות שלא תיתנה להשכיח
את מה שהיה משחרית עד בין ערביים.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 08/10/2011
(סיפור זה נצפה 3,034 פעמים)
