אני נופל וקם
איתה או בלעדיה
בודק את החבורות בישבן
מחפש מה לעשות אחריה.
מביט בלוח השנה
איבדתי זמן הוא אבוד
היא כבר לא ברת השגה
קל יותר להתעמק בספר תלמוד.
היא שם היא האחרת
יודעת שאמשיך הלאה
אבל גם היא לא מוותרת
ובין שנינו אדמה חרבה.
הפעם אני לא נופל
אבל לא צריך לקום
חופר בראשי אפילו עומד
רואה עצמי פשוט ולא משעמם.
עומד ואוחז בידה של האחת
גם אם ניפרד לא אפול
בזמן הקצר איתה אני רווה נחת
עלי הכותרת ינשרו אבל יישאר הגבעול.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 15/03/2011
(סיפור זה נצפה 3,210 פעמים)