מחייכת קצת בתוגה
נותרו פה ושם עוד שעות ספורות
על כתפיה אני נתלה
רוצה היא לנצח איתי לשהות.
מחפשת פירורי אבק דמיוניים
מנסה לדלות ממני הבהרות
אישוניי נעשים מורחבים
למראה רגליה החטובות.
הנה אנחנו יושבים לקפה בעיר
אומרת שתתגעגע נורא
להביט בגלי הים באופק הבהיר
ובליבה מתגנב איזה מורא.
לא עוד ריצה איתי בבקרים
תצטרך להתרגל לעשות זאת לבדה
היא אמונה על שמירת השרירים
כשלפניה מטרת תחרות ברורה.
עוד לילה או שניים עדיין לפנינו
נמצה בו את כל האהבה
כי לא הכל תלוי ברצוננו
אך נשבענו להיפרד בלי משבר אמונה.
נשמור על קשר נראה מה יקרה
יום ילך ויום יבוא
מה שבטוח היא שונה אני שונה
האהבה שלנו והפרידה הן פתח למבוא...
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 29/03/2011
(סיפור זה נצפה 3,147 פעמים)