ראיתיה מספר פעמים
יפה, דקת גזרה, דוחפת עגלת תינוקות,
לרגע נעצרה, בעיה באחת הגלגלים
ואני מיהרתי אליה כאביר חוצות.
סביב גלגל נכרך חבל
שיחררתי אך התעקם הגלגל,
התגברתי עליו כמו גבר
תיקנתי והיה זה יותר מזל.
היא הציגה עצמה ואת תינוקתה
ואני שמוקסם מתינוקות,
שאלתי אותה לשם מה הרתמה
והיא אמרה שהיא מתכוונת להחזיקה בזרועות.
ביקשתי ממנה בהיסוס מה:
"אנא תני לי אותה לזמן קצר
לכל היותר לחצי שעה".
היססה, יודעת שאני זר וזה לא מותר.
נענתה קצת בהיסוס
אני כבר מוכן עם הרתמה,
גם אני מהלך מה בהיסוס
אך מיד נכנס לצעידה בטוחה.
מחצית השעה עברה מהר
והאישה צועדת אחריי קצת בעייפות,
היא אומרת: "הצלת אותי מרגע משבר
אני מרגישה קרוב להתמוטטות".
מחזיר התינוקת לעגלה הנוחה
ממהרת לקנות בקיוסק לשנינו משקה קר
שנינו מתיישבים ללגום במתינות,
"תודה לך אדוני הזר
לא יאמן, איך צעדת איתה בחינניות".
נפרדתי לשלום ובלחיצת יד
האמא העיזה ואני נהניתי,
הראש עושה חושבים בצד
בוקר יפה והיום כך נמשך.
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 20/07/2011
(סיפור זה נצפה 2,961 פעמים)