טקסס, גדולה, חוות גדולות, מרחבים גדולים.
זה זמן מה אני בדרכים. הכיוון הכללי לוס אנג'לס. לפני זמן מה חשבתי שהנה אני מתחתן עם ג'ני. התארסנו. טיפלתי בה כשחלתה. חשבתי שזה יחזק את הקשר בינינו, אבל קרה להיפך. כשהחלימה החליטה לבטל ופשוט דרסה את מה שבנינו. לא הרעשתי עולמות. עזבתי, חשבתי אולי לחזור, לנסות להקים מחדש, אבל מעולם לא עשיתי זאת.
שעת בין ערביים. חם ועייף מנהיגה ארוכה. נוהג את המכונית לכביש גישה אל חווה מבודדת. מבט מהיר ואני מבחין בשדות גידולים נרחבים, בתי חווה גדולים ומודרניים, פרות, סוסים ופה ושם מה שניראה כפועלי חווה.
לקראתי יוצא גבר גבוה, שרירי ושזוף, ושואל לסיבת בואי ואני עונה לו שלא הצלחתי למצוא מקום לינה ובאם אפשר תמורת תשלום ללון בחווה ובבוקר לצאת מוקדם עם הנץ החמה.
שואל מאיפה הגעתי ומספר לו בקצרה שאני מגיע מניו יורק, ושלמעשה אני ישראלי המנסה להשתקע בארה"ב. מיד אורו פניו והוא הזמנני ללון בחווה, אם אסכים בבוקר בתמורה לעזור לו קצת בשדות הגידולים.
הסכמתי ואף ציינתי שיש לי נסיון בדבר זה. בבוקר, לאחר ארוחה יפה יחסית, ניגשנו לשדה חסות ענקי והוא ביקש ממני אם אוכל להתחיל לקטוף חסות עוד לפני בוא הפועלים המקסיקנים.
התחלתי ותוך זמן קצר הספקתי לקטוף כמות גדולה. באותו בוקר לא רצתי ולכן כל המרץ הופנה לעבודה.
במהרה הגיעו שנים עשר פועלים מקסיקנים ואישה אחת ביניהם ופנו לחלקה אחרת לעבוד בה
בצהריים צלצול פעמון, ארוחת צהריים תחת סככה. די טובה, אם אפשר לומר. נראה היה שהפועלים פה זוכים ליחס נאה ולא רודים בהם כפי שראיתי בסרטים ובתוכניות טלוויזיה.
בקיצור, לקראת השעה חמש אחה"צ פסקה העבודה. בעל החווה בחברת אחד מפועליו הלבנים סקר את מה שעשו פועליו וכן את מה שעשיתי אני. הוא חייך ואמר לי שאני מעולה בעבודה ואולי אסכים לעבוד כשבוע תמורת שכר נאה, ארוחות, יקצה לי חדר בבית המשפחה וייאפשר לי לרוץ בבקרים כפי שאני רגיל.
בתוך יומיים הציע לי להפוך למשגיח על פועליו המקסיקנים, בלי לעבוד בשדה ואף הציע שכר גבוה יותר. הסכמתי והוא אף הציץ במנוע של רכב הספורט שהיה לי ואמר שאנשיו יטפלו גם ברכב.
למעשה, קשרתי מיד קשרים עם המקסיקנים במעט הספרדית שעוד ידעתי אז והחלטתי לעבור למגורי הפועלים תוך כדי שהאישה היחידה מביניהם ובעלה, שהיה אחד הפועלים, אימצו אותי למעשה כבן משפחה.
עברו כמעט חודשיים, בהם סעדתי בהזדמנויות שונות עם בני המשפחה וכך היכרתי גם את בתו של בעל החווה קרוליין, שהייתה קצת "מסובבת, באופיה, אך גם "מסובבת" גברים.
לילה אחד היא פשוט נכנסה לחדרי עירומה ואמרה לי שהיא יודעת שלמחרת אני נוסע לאמרילו, עיר שהייתה מרוחקת מהחווה כ-60 ק"מ לערך. גם היא נוסעת ליריד שייתקיים שם והיא תשמח אם אצטרף אליה.כשאמרה לי שמתקיים שם גם מרוץ ל-10 ק"מ הסכמתי מיד, ללא היסוס.
ומיד בתום חילופי הדברים היא תפסה בידי ומשכה אותי אל מחוץ לחדר, מחוץ למגורים, ישירות לאסם תבואה גדול שהיה מואר בפינה במנורת גז בוהקת. ואני שלא ידעתי אישה מזה זמן מה הצטרפתי לרצונה.
למחרת הצטרפתי אליה במכוניתה לאמרילו. הגעתי ומיד פניתי להירשם למרוץ. המרוץ היה ברמה די גבוהה, 35 הדקות שרצתי הספיקו לי רק למקום החמישי. היו שם רצים חזקים יחסית.
כשפניתי לעבר המקלחות שהתקינו במקום חסמה את דרכי אישה צעירה, נאה וקצת גבוהה ממני ואמרה: "סוף סוף רואים את הצעצוע החדש של קרוליין." שאלתי אותה לשמה ומי היא והיא ענתה: "ג'קי, חברה של קרוליין."
תוך כדי המקלחת שעשיתי החלטתי שאני מסיים עם עבודת החווה הלא מתוכננת ושאין ברצוני להסתבך בפרשיית אהבים טקסנית.
הודעתי לבעל החווה שברצוני לעזוב, שבין כה וכה עבודה זו לא הייתה מתוכננת.
בעל החווה הביע את צערו ואמר שהוא מקווה שבתו לא מעורבת בעניין. מיד הכחשתי את זה והבטחתי שאם לא יילך לי בלוס אנג'לס אחזור לחווה, לעבודה ואולי הוא יוכל להשיג לי רשיון עבודה חוקי.
וכך היה. עזבתי אך לא חזרתי.
