הרגשת מחנק אופפת אותה
היא לא ישנה כבר מעל יממה,
אמר הוא נוסע רק לסופר הקרוב
"תיכף אחזור, זה ליד החוף."
עברה שעה עברו שעתיים
הערב יורד על רחוב רפאים,
שיטור מקומי חוצה את הצומת
מחפשים גם אם מישהו תלה פרסומת.
צלצול טלפון מעיר אותה משרעפיה
"תיראי מותק, הרכב תקוע, אני נוסע למוסך,
כנראה איזה חוט נותק?"
נקישת השפורפרת החישה את פחדיה.
מקישה ספרות על צג הנייד
"הוא בטח רעב, אולי שם לבד?"
מענה קולי אומר 'לא זמין'
"מה לעשות, להמשיך להמתין?"
ניגשת למטבח להכין דבר מאכל
צלצול פעמון הדלת מקפיץ אותה באחת,
"שימעי לין, החבר שלך מנוול
לא דובים ולא גלגל."
"ראיתי אותו עם אחת מהסופר
אותה עכסנית שנוהגת בטרופר,
נוסע הוא איתה למאליבו
כך הוא קרא לי כשראיתי אותו."
עכשיו זה ברור, כך היא הרגישה מזמן
כל פעם קלקול שלא מתוקן,
הבינה שישנה רק אחת מילה:
"בגידה!"
נכתב על ידי
running050, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 24/01/2011
(סיפור זה נצפה 3,265 פעמים)
